הורות מביאה עמה אתגרים רבים, ואחד המבלבלים שבהם יכול להיות הבנה והתמודדות עם התנהגות ילדיכם. קשיי קשב וריכוז (ADHD) הינו מצב נוירו-התפתחותי נפוץ המשפיע על ילדים רבים ברחבי העולם. כדי לקבל מבט מלמעלה על קשיי קשב וריכוז בילדות, הנה כמה נתונים סטטיסטיים: נכון לשנת 2022, 11.4% מילדי ארה"ב בגילאי 3-17 – כ-7.1 מיליון – אובחנו כבעלי קשיי קשב וריכוז בשלב כלשהו, ו-10.5% (כ-6.5 מיליון) עומדים כיום בקריטריונים האבחוניים. מחקרים מצביעים באופן עקבי על כך שבנים מאובחנים עם קשיי קשב וריכוז בשיעורים גבוהים פי שניים עד שלושה מבנות, כאשר הערכות השכיחות נעות בין 12% ל-15% עבור בנים וכ-6% עד 8% עבור בנות.
בואו נעמיק ונבין את ההבדלים בקשיי קשב וריכוז בין בנים לבנות, כיצד תוכלו לעזור לילדכם בצורה הטובה ביותר, ונפריך כמה מיתוסים נפוצים על קשיי קשב וריכוז בילדים.
מיתוסים נפוצים ועובדות על קשיי קשב וריכוז בילדים
לעיתים קרובות מתייחסים בטעות לקשיי קשב וריכוז בילדות כאל דברים שונים: היפראקטיביות, הורות לקויה, או פשוט "שלב" במהלך הילדות. בואו נבחן כמה מהמיתוסים הנפוצים הללו ונראים איך בעזרת גישה חומלת וידע רחב יותר נוכל לתמוך בילדים עם קשיי קשב וריכוז.
המיתוס: קשיי קשב וריכוז בילדות הם רק שלב בילדות
עובדה: מחקר מקיף שנערך על ילדים שאובחנו עם קשיי קשב וריכוז, הראה כי אצל 60% מהם הסימפטומים נמשכו, ו-41% חוו גם סימפטומים וגם פגיעה תפקודית של קשיי קשב וריכוז בבגרות. מומחים מעריכים כי 50-86% מהסימפטומים והפגיעות התפקודיות של קשיי קשב וריכוז שאובחנו בילדות נמשכים לבגרות. לפיכך, לא מומלץ לחכות ולקוות שהילד יגדל ויעבור את סימפטומי קשיי הקשב והריכוז שלו לבד, מכיוון שהדבר עלול להוביל לשנים של מאבק בהיבטים שונים של חייו כשהוא גדל ללא אבחון וטיפול מותאם.
המיתוס: לבנות אין קשיי קשב וריכוז כי הן לא מראות סימפטומים
עובדה: בעוד שבנים נוטים יותר להיות מאובחנים עם קשיי קשב וריכוז בילדות, אין זה אומר שלבנות אין זאת. המרכז הלאומי לסטטיסטיקה של בריאות ציין כי במהלך השנים 2020-2022, ל-14.5% מהבנים בעולם היו קשיי קשב וריכוז לעומת 8.0% מהבנות, ונתונים אלה נצפו בילדים בגילאי 5-11 שנים ו-12-17 שנים.
בנות נוטות לחוות קשיי קשב וריכוז דרך חולמנות או חוסר קשב, בניגוד להיפראקטיביות ולקשיי שליטה בדחפים אצל בנים. לבנות יכול להיות גם קושי בריסון תגובות רגשיות, מה שגורם לתגובות מוגזמות לדברים שנראים קטנים או מינוריים לילדים אחרים.
המיתוס: הורות לקויה גורמת לקשיי קשב וריכוז
עובדה: קשיי קשב וריכוז הם הפרעה נוירולוגית, ובדיקות הדמיה מוחית, כגון MRI, יכולות להראות את ההבדל בין מוח תקין למוח עם קשיי קשב וריכוז. ההפרעה יכולה לנבוע מהצטברות של גורמים סביבתיים וגנטיים רבים. לדוגמה, ילד יכול לפתח קשיי קשב וריכוז אם זה קיים במשפחה או אם הילד נחשף לפני הלידה לאלכוהול, טבק או מתח קיצוני.
ביקורת על הורות היא דבר נפוץ בקרב מבוגרים. בעוד שקל לבטל התנהגויות מסוימות כמו אימפולסיביות והתפרצויות זעם תכופות כחוסר משמעת של ילד עקב הורות לקויה, חשוב לזכור שקשיי קשב וריכוז הם מצב מוחי, ולכן, אין זה באשמת ההורים.
מיתוס: כל הילדים עם קשיי קשב וריכוז הם היפראקטיביים
מיתוס: ילדים עם קשיי קשב וריכוז לא יכולים להתמקד בשום דבר
עובדה: אמנם זה נכון שישנם מקרים של קשיי קשב וריכוז בילדות שבדרך כלל הילדים לא יכולים להתמקד לפרקי זמן ארוכים, במיוחד בפעילויות לא מעוררות כמו הכנת שיעורי בית או האזנה למורה, אך ידוע שילדים עם קשיי קשב וריכוז מסוגלים להתמקד ולהתרכז בפעילויות שהם מוצאים מהנות ולא חוזרות על עצמן. זה נקרא היפר-מיקוד.
הבנת סימפטומים של קשיי קשב וריכוז בילדות
זיהוי סימנים ותסמינים של קשיי קשב וריכוז בילדות הוא קריטי להתערבות ותמיכה מוקדמת. מחקרים מראים כי קשיי קשב וריכוז מתבטאים בדרך כלל בשלושה דפוסי התנהגות מובחנים המשפיעים באופן משמעותי על התפקוד היומיומי של הילד בבית ובבית הספר. לפיכך, הבנת הסימפטומים הבאים – חוסר קשב, היפראקטיביות-אימפולסיביות ומשולב – יכולים לעזור להורים ולאנשי חינוך לזהות את הקושי ולסייע לילדים לשפר את איכות חייהם בעזרת הערכה וקבלת טיפול מקצועי.
חוסר קשב
ילדים המציגים דפוס התנהגות של חוסר קשב חורגים מטווחי קשב קצרים אופייניים. ילדים אלה מתקשים להתמקד במשימות ולעתים קרובות נראים כאילו אינם מקשיבים או שהם שכחנים. להלן סימנים נוספים לחוסר קשב:
- שכחנות בפעילויות ובשגרה יומיומיות
- הימנעות ממשימות הדורשות תקופות ממושכות של מיקוד או מאמץ או הבעת חוסר חיבה אליהן
- קושי בארגון משימות ופעילויות
- אי-ביצוע הוראות עד הסוף
- להיראות כאילו לא מקשיבים כשמדברים אליהם
- עשיית טעויות בעבודה בבית הספר למרות הבנת ההוראות
- איבוד חפצים לעתים קרובות בבית הספר או בבית
היפראקטיביות ואימפולסיביות
ילדים עם סימפטומים של היפראקטיביות ואימפולסיביות נראים לעתים קרובות בתנועה מתמדת – מתוארים כמי ש"מונעים על ידי מנוע" – ועשויים לפעול בפזיזות, תוך שהם מגלים מודעות או התחשבות מועטה בהשלכות האפשריות. תנועה מתמדת ורמות אנרגיה גבוהות אלה עלולות לגרום להם להיראות גסים כלפי אחרים. הם עשויים גם להתקשות לשבת בשקט בכיתות או להשתתף בפעילויות הדורשות מהם להישאר שקטים, רגועים ומהורהרים.
סימנים נוספים להיפראקטיביות:
- חוסר מנוחה בתזוזות הגוף
- מתקשה לעסוק בפעילויות בשקט
- קם ומתפתל בכיסא כאשר מצופה ממנו להישאר ישוב
- פולט תשובות לפני שהשאלות הושלמו
- מפריע ומתפרץ לשיחות
- מקבל החלטות מבלי להתחשב בהשלכות
- מתקשה בוויסות רגשות
משולב
ילדים עשויים להציג גם תמונה משולבת, או להראות סימפטומים של היפראקטיביות-אימפולסיביות וגם של חוסר קשב. לעתים קרובות זה הסוג הבולט ביותר, במיוחד בכיתות, מכיוון שילדים חווים פגיעה תפקודית חמורה יותר מאשר שתי קטגוריות הסימפטומים הראשונות.
כיצד מטפלים בקשיי קשב וריכוז אצל ילדים?
טיפולים בקשיי קשב וריכוז מיושמים בדרך כלל בגישה רב-מודלית המבוססת על הנחיות מבוססות ראיות. מומחים מהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) ממליצים על:
- לילדים מתחת לגיל 6: הורים ומטפלים מלווים בהכשרה לניהול התנהגות.
- לילדים בני 6 ומעלה: שילוב של תרופות וטיפול התנהגותי.
כאשר אנשי מקצוע בתחום הבריאות ממליצים על תרופות, נשקלות שתי קבוצות עיקריות, ואלו התרופות המומלצות בדרך כלל לניהול הסימפטומים:
- ממריצים (Stimulants): מתילפנידאט (Concerta), אמפטמין (Adzenys) יעילים ב– 70%-80% מהילדים.
- לא ממריצים (Non-stimulants): אטומוקסטין (Strattera), וילוֹקסזין (Qelbree), גואנפצין (Intuniv) וקלונדין (Onyda XR) (מומלצים לילדים שאינם מגיבים לממריצים).
מרשמים ומינונים של תרופות אלה מוסדרים בקפדנות על ידי משרד החקלאות האמריקאי (USDA) כדי להפחית מקרים הקשורים לסמים, מכיוון שממריצים יכולים לשמש גם כסמי פנאי בגלל תכולת מתילפנידאט ואמפטמין הקיים בהם.
טיפולים שאינם תרופתיים כוללים התערבויות מבוססות משחק כגון:
- EndeavorRx מציעה משחקי קשב וריכוז המשפרים את תפקוד הקשב בילדים בגילאי 8-17 המאובחנים בקשיי קשב וריכוז. זהו המכשיר הדיגיטלי הטיפולי הראשון מבוסס משחק ל-ADHD עבור ילדים בגילאי 8-12 עם סוג קשב ספציפי או משולב של קשב.
Sincrolab מציעה פתרון אימון מבוסס בינה מלאכותית המתמקד בהחלמה ופיתוח של יכולות קוגניטיביות. על ידי משחק של 15 דקות ביום, ילדים יכולים לשפר את היכולות הקוגניטיביות שלהם. הם מעריכים את יעילות ההתערבות שלהם על ידי העברת מבחן מוקסו בשלבים שונים במהלך
טיפים להורים לילדים עם קשיי קשב וריכוז
כל ילד הוא שונה, ואחד הצעדים הראשונים הטובים ביותר כדי להפוך להורה טוב יותר לילדכם הוא להבטיח אבחון נכון ולאחר מכן לפתח תוכנית טיפול מותאמת אישית.
כלי אבחון כמו מוקסו, הינו מבדק ביצועים מתמשך ויכול לעזור לכם לזהות במדויק את קשיי הקשב וריכוז, למדוד את הקשב, התזמון, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות של ילדכם. מוקסו זוכה לאמון של קלינאים רבים ברחבי העולם, ואולי תרצו לשאול את הרופא שלכם אם הוא גם משתמש בו. מבדק קשב ממוחשב זה עוזר להורים ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות בגיבוש גישות טיפוליות מותאמות אישית לילדיהם.
הנה כמה אסטרטגיות הוריות שניתן להשתמש בהן כדי לעזור לילדכם:
- צרו שגרה מהבוקר ועד השינה: השתמשו בלוחות זמנים חזותיים כדי לעזור לילדכם לעקוב אחר הזמן.
- פרקו משימות לתהליכים שלב אחר שלב: חלקו את האחריות לשלבים קטנים יותר כדי להפוך אותם לפחות מורכבים וקלים יותר לעיכול עבור ילדכם.
- יישמו חיזוקים חיוביים: שבחו מעשים או התנהגויות מסוימות באופן מיידי. זה עוזר לילדכם להבין מה הם עושים נכון.
- הגבילו הסחות דעת: צרו מרחב ייעודי לילדכם לבצע פעילויות כמו שיעורי בית ותחביבים הרחק ממכשירים, פעילויות ומסיחים אחרים.
- קבעו זמן לפעילויות גופניות: פעילות גופנית סדירה עוזרת לילדים עם קשיי קשב וריכוז לשחרר אנרגיה ולשפר את המיקוד והקשב שלהם.
- תרגלו טיפול עצמי: הורות לילד עם קשיי קשב וריכוז יכולה להיות תובענית רגשית. קחו הפסקות כשצריך, התחברו לקבוצות תמיכה ושמרו על רווחתכם כהורים.
המפתח לניהול קשיי הקשב והריכוז של ילדכם הוא עבודת צוות. עבודה משותפת עם ספקי שירותי בריאות, מורים ובני משפחה אחרים יכולה לעזור ביצירת סביבה תומכת לכם ולילדכם כדי לשגשג.
לתוכן נוסף על קשיי קשב וריכוז, פרופיל קשב, מחקרים חדשים ועוד, לחצו כאן כדי לחזור לדף הבית של בלוג מוקסו.
